אוהד, בן נעמי וחיים. נולד בחיפה, ביום ב' בניסן תשל"ט (30.3.1979). אח לאדוה ואביב. את ילדותו המוקדמת בילה אוהד עם משפחתו בחיפה. הוא היה ילד שקט וביישן, שלמרות הסביבה העירונית נמשך בינקותו לטבע, לאדמה ולטיולים.

את ראשית חינוכו קנה אוהד בבית הספר היסודי "תל-חי", שבשכונת נווה שאנן. כשהיה בן תשע, עברה משפחתו להתגורר ביישוב הקהילתי החדש, נופית, ואוהד עבר ללמוד בבית הספר היסודי "נופית". מספרות מורותיו: "אוהד – ילד עם נשמה יתרה. ילד עם חיוך של תום, עם פנים, עליהן מפוזרים נמשים באי סדר שובבי. הנכון תמיד לעזור, שמעולם לא התלונן גם כשכאב או היה קשה".

אהבת הארץ שהורישו לו הוריו, בטיולים המשפחתיים הרבים, ומיקומו של היישוב על גבעה חשופה, המוקפת גאיות והרים וחולשת על ערוצו של נחל ציפורי, העצימה את משיכתו של אוהד לטבע. כנער נהג לצאת עם "רוח", כלבתו האהובה, לטיולים באזור. עם מפה בידו ומעט ציוד בתיק שעל גבו היה יוצא לשטח, לפעמים לשעות ספורות ולפעמים לימים ארוכים, במטרה לגלות פינות חמד, נקודות תצפית מעניינות, או סתם כדי לצפות בציפורים. בבית עבד הרבה על המחשב ורכש ידע נרחב בתחום, ואף גילה כישרון מיוחד בהכנת קינוחים.

אוהד המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון המקיף, "כרמל זבולון", שבקיבוץ יגור. הוא היה נער שקט ומופנם – ממש כשמו – זך וטהור. תלמיד טוב, חבר טוב, לא מתבלט, תמיד ממוקם במקום טוב קצת בשוליים, אך עם נוכחות שמקרינה נעימות וסקרנות.

כשבגר מעט והתחזק, נמשך אוהד למאמצים גופניים ולעיסוק בספורט. בניווט הספורטיבי, שאליו נחשף בבית הספר, מצא שילוב אופטימלי של מאמץ גופני, יכולת התמצאות במרחב, כושר ניתוח שטח וקבלת החלטות מהירה, והגיע להישגים מכובדים במסגרת נבחרת הייצוג של  בית הספר. בנוסף עסק בריצות ארוכות ובריצות שדה. בספר המחזור נכתב עליו: "אוהב לטייל ברחבי ישראל / אותו לא תראה אף פעם מקלל / נחמד לכולם ותמיד עוזר / ומורה לספורט הוא יהיה – אם זה יסתדר".

תחושת השליחות והרצון לתרום למדינה הביאו את אוהד לבחור לשרת ביחידה קרבית. עם גיוסו לצה"ל, בסוף חודש יולי 1997, הוצב בחטיבת "גולני". תחילה שירת ביחידת "אגוז", ובהמשך עבר לשרת בגדוד 51. חבריו לפלוגה מספרים כי אהב מאוד את הצבא, את החברים, אהב לעזור ולתרום והיה יסודי במהלכיו.

ביום י"א בטבת תשנ"ט (30.12.1998), שלושה חודשים לפני יום הולדתו העשרים, נפל אוהד בעת מילוי תפקידו בפעילות מבצעים בלבנון. באותו לילה יצא עם מחלקתו למארב. עקב שרשרת טעויות של מפקדיו נפתחה אש דו-צדדית ואוהד נהרג. חייל נוסף נפצע בתקרית.

אוהד הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין שבקרית טבעון. הותיר הורים ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.