יהודה נולד באלרואי, הילד השישי למשפחה דתית בת שמונה ילדים. למד בביה"ס בקרית עמל, ולאחר מכן התחיל לעבוד ב"ביטוח לאומי" והמשיך לימודיו בביה"ס ערב בבית הפקיד בחיפה. יהודה בלט בכושר הארגון שלו, ביכולתו לשאת באחריות ולעמוד במצבי לחץ. כך סייע לאביו בעבודתו, כשזה חלה תקופה ממושכת, ואחרי כן הגיעה תכונה זו לביטוי מלא בהיותו בצבא. יהודה התגייס לצה"ל וסיים טירונות כחניך מצטיין. היה מראשוני "יחידת הצליחה", שבמסגרתה סיים את קורס מפקדי הכיתה, ובסיום השירות – קורס קצינים. היה דמות מרכזית בחברה, אהב לשחק כדור רגל ולטייל עם חברתו וחבריו, ועם זאת הקפיד מאוד להגיע בערב שבת הביתה לזמן ה"קידוש". שירותו בחיל ההנדסה הביא אותו בימי המלחמה, מלחמת יום הכיפורים, לשרת ביחידת הצליחה. יצא כסרן ובמהלכה מונה לסמג"ד. היה אחראי להקמת הגשר המיועד לצליחה, ועשה זאת בקור רוח ובהתמדה, תוך שהוא עוזר בחילוץ פצועים, תחת אש אויב קשה. יכולתו המקצועית הגבוהה יחד עם מתן פתרונות טכניים מאולתרים, תוך כדי הקמת הגשר, היו הגורם הישיר להצלחת המבצע ותרמו להצלחת הצליחה. על כן נקרא הגשר על שמו – "גשר יהודה".

ביום 22.10.1973 נפל במלחמה. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב סרן והוענק לו "עיטור העוז".