בן יעקב וימימה. נולד בעתלית. הוא למד בבית הספר היסודי "דגניות" ובבית הספר התיכון על שם גרינברג שניהם בטבעון. את לימודיו התיכוניים סיים בבית החינוך ללימודי ערב בירושלים, וקיבל תעודת בגרות. הוא היה חבר בתנועת צופי טבעון, תחילה כחניך בשבט "אלון" ולאחר מכן כמדריך. לאחר מכן היה גם חבר בתנועת "הנוער העובד". תחביביו העיקריים היו האזנה למוסיקה וטיולים בכל רחבי הארץ, לאורכה ולרוחבה. בין הילדים הבולטים, היפים, הפורחים והמיתמרים היה – בין ילדי קרית טבעון שצמחו לתפארת. בבית הוריו ספג את האהבה לספרות ושירה, ובאהבתם הביאו לחייו את יופיו של חיק הטבע, הנופים וההרפתקאות. למרות אילוצי המשפחה לעבור לירושלים, והוא אז במיטב שנות נערותו, הרגיש עצמו שייך לנוער קרית טבעון. שייך לנופה ולאווירה שהייתה בה, ושבתוכה גדל.

הוא גויס לצה"ל בנובמבר 1969, סיים קורס מ"כים וקורס צניחה, במסגרת יחידה נבחרת בחיל הים. בעת שירותו הצבאי הגיע לדרגת סמל ראשון. לפני תום שירותו הסדיר, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של הר הרצל בירושלים.

מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחתו. בין שאר דבריו: "הייתה בו דבקות במשימה, ללא פשרות וללא חשבונות אישיים. לא הייתה משימה אשר קשתה עליו ואשר הוא נרתע מלבצעה תוך שלמות נפש וקור רוח נדירים. אהבת החיים, חוסן גופני, מסירות נפש הם שאפיינוהו. כשם שהיה בין טובי הקורס הארוך והמפרך, כך היה גם בין הדמויות הבולטות ביחידה הלוחמת שלו, המצריכה כישרונות טכניים, שבהם ניחן. כך הדביק את חבריו הוותיקים תוך זמן קצר. תכונות אלו עשוהו מועמד רציני לעלייה במסלול הפיקוד ביחידה, כאשר תחילת תהליך זה היה צפוי להתממש בעתיד הקרוב במסגרת קורס קצינים".