מיהו אמיר? בן למרטה ובנימין אברמוביץ, יליד טבעון. חי, על-פניו, חיים רגילים – גן, בית ספר, שירות סדיר, אח"כ שירות בקבע, מילואים, תואר ראשון, שני, שלישי...

האם חשוב לומר שאת כל התארים הוא סיים בהצטיינות?

כל הישגיו הם שלו, דברים שעשה במו ידיו, מתוך נחישות, עקשנות וחתירה למצוינות – משחקים, ספורט, מדע.

גם אם חייו היו שגרתיים, לכאורה, הרי שהוא טווה אותם כך, שיתאימו באופן מוחלט להשקפותיו – בלי פשרות, בלי כניעות לנורמות או התאמות לציפיות של אחרים. כך היה עוד מאז שהיה ילד. הוא היה קשוב לאחרים, האזין לדעתם, אך בסוף-בסוף, החליט לבד.

כל החלטותיו היו, כנראה, נכונות.

למעט אחת.

קניית האופנוע.

30 שנים.

זה הרבה או מעט? ומי בכלל חושב על זה, כשהוא בן 30?

היום, כאשר אנחנו יודעים את כל מה שהוא הספיק לעשות, לנסות ולהשיג ב-30 השנים האלה, אנחנו גם יודעים לומר, שהחשוב מכל הוא, שהוא חי 30 שנים מאושרות, מוקפות באהבת משפחתו וחבריו. מכל סובביו אמיר זכה להערכה ו/או אהבה – כאדם, כחבר, כמדען-עמית, כחייל.

ואז הכול נגמר בדרכו למילואים.