מרקו, בן מלכה, נולד בשנת תרע"ח (1918).

מאז עלייתו לארץ, היה פועל בניין, והתגורר עם רעייתו מרים בקריית עמל. יומיים לפני מותו החל לעבוד אצל קבלן בניין בחיפה.

בערים המעורבות, בהן חיו יהודים וערבים, התאפיינו החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות במעשי איבה בין השכונות העוינות. בבוקר יום ט"ו באדר ב', שושן פורים תש"ח (26.03.1948), עקפה מונית ערבית אוטובוס שהסיע יהודים לעבודתם. כשעבר ליד בתי הזיקוק, ונוסעיה ירו לעבר האוטובוס, מרקו ונוסע נוסף נהרגו מהיריות.

מרקו היה בן 30 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקריית טבעון.