בני, בן רות ואריק, נולד ב-30.4.1964 באל סלבדור. בגיל שלוש וחצי עלה ארצה עם משפחתו, אשר השתקעה בקרית טבעון ובה גדל והתחנך. מגיל צעיר אהב להמציא, לתכנן וליצור, ובלימודי האלקטרוניקה, בבית-הספר התיכון ע"ש גרינברג בקרית טבעון, רכש כלים לביצוע רעיונותיו.

בני אהב ספורט ונלהב במיוחד ממשחק הכדור-מים. הוא נמנה עם חברי קבוצת הכדור-מים של "הפועל" קרית טבעון והיה שחקן בנבחרת הכדור מים של ישראל.

בהגיעו לגיל גיוס הוצעה לו האפשרות לשרת כספורטאי מצטיין ביחידה עורפית, אולם הוא בחר במסלול קרבי ושירת ביחידה מובחרת, ומאוחר יותר בצנחנים.

לאחר השחרור מצה"ל עבד כשנתיים בחקלאות, ובהמשך הצטרף ל"חברה להגנת הטבע" כמדריך טיולים בבית-ספר שדה אילת.

בני אהב את הטבע ובהיותו באילת נקשר בכל נימיו למרחבים הפתוחים, להרים ולים הקסום. בעבודה כמדריך ראה חשיבות עצומה בחינוך בני נוער ומבוגרים להבין, לאהוב ולשמר את הטבע בפני הרס בלתי הפיך, עושה זאת תמיד בהומור כשחיוך בעיניו הירוקות.

הוא התענין בנושא האדם במדבר והקדיש זמן רב, בדבקות, סקרנות ויסודיות ללימוד בעיות הקיום וההתמודדות בתנאי המדבר הקשים.

ב-24 בפברואר, 1989, בצהרי יום ששי, נהרג בני מפגיעת לבנה בראשו, בהיותו בשירות מילואים פעיל בשכם.