נולד בשדה יעקב, בשנת 1938. כבר משחר ילדותו נקשר בקשרי אהבה עמוקים למשק הוריו. בגיל צעיר מאוד, בהיותו בן 14, נאלץ לשאת על כתפיו את כל עול עבודות המשק, מכיוון שאביו חלה והיה מרותק זמן רב למיטתו. מבוקר עד ערב היה עסוק בשדה וברפת. חורש, זורע וקוצר – ומשמש מופת לבני גילו. בגיל 18 התגייס לחיל הצנחנים, בתפקיד של חובש קרבי. השתתף בצניחה ב"מעבר המתלה". לאחר שחרורו מצה"ל נשא אישה ונולדו לו שתי בנות, ענת ואורנה. מכיוון שלא נמצאה די פרנסה במשק כדי לכלכל את המשפחה, החליט לנסות מזלו כמורה לנהיגה, עבר לגור בטבעון ועבד במקום. כל העת בה עסק בעיסוקו החדש נקרע בין שני קצוות, כי לא יכול היה להינתק מקשריו לעבודת האדמה. עד אשר מאס בעיסוקו זה, ובאהבה חזר לכור מחצבתו – למשק. בוקר בוקר נסע מטבעון למושב, כשהוא רכוב על הטרקטור, שמח מרוצה וטוב לב. אך לא עבר זמן רב ופרצה מלחמת "ששת הימים". בסיום המלחמה נקרא לשירות מילואים ליד גשר אלנבי. היה זה בינואר 1968, יום לפני סיום שרות המילואים אירעה תקרית אש. שלמה רץ לחלץ פצוע על הגשר, תחת אש צולבת של הירדנים. בתקרית זו נפל.

הי"ד.