בן אסתר וחיים. נולד בקרית טבעון. דורון היה פעוט שמנמן עם חיוך שובב על פניו. תמיד עסוק, תמיד שקוע במשחק. אהב את החוץ, את המרחב, אהב לצאת לטיולים: אל ההרים, לוואדי תמיד רץ. בהיותו ילד, היה משחק בחיילים, חיילי גומי ופלסטיק. גם טנקים היו, היה מציב את כל החיילים, מכין את המערכה ואף ראה בניצחונו. בגר במקצת והחליף את החיילים במטוסים, בנה מטוסים, מטוסים רבים, מעץ, מנייר ומפלסטיק. תמיד רץ החוצה בשמעו מטוס עובר מעל הבית. תקרת חדרו הייתה מלאה מטוסים הנעים לכל משב רוח קלה. הספורט תפס חלק נכבד בחייו, הוא החשיב את החינוך הגופני, השתתף בתחרויות ריצה, שחיה וצעדות וקיבל מדליות. שעות רבות משעות הפנאי היה מקדיש לתחביבו "תיקונים ופירוקים". כשהיינו מקבלים דבר חדש, עסק שעות רבות בחקירת חלקיו. דורון היה שתקן מטבעו ונמנע מלספר על עצמו ועל חוויותיו, הוא לא הרבה לדבר, אך דברים שאמר היו פשוטים וגלויים. בבית הספר הצטיין בחריצותו ובשקידתו, במשך כל השנים גילה נטייה ויכולת במקצועות הריאליסטיים. התגייס לצבא בינואר 1976 לקורס טיס, המשיך בקורס נווטים, בסוף השלב הבסיסי, לאחר כשנה וחצי, הועבר למערך הנ"מ. ביצע השלמת טירונות והוסמך כתותחן. את הקורס סיים כחניך מצטיין, והוצב לשרת ביחידה קרבית ברמת הגולן. בגלל מומחיותו המקצועית הצבאית וכישוריו לחנך ולהכשיר לוחמים, שימש כמדריך במשך שבעת החודשים האחרונים לחייו. הוא היה מדריך מסור ענייני וקול. בתוך תקופה קצרה כתב מערכי שיעור המיועדים למדריכים, אשר בגינם זכה למכתב הערכה ממפקדו הישיר, ובו נאמר כי ביצע את העבודה ברמה מקצועית, בחריצות ובמסירות, ובכך סייע לקידום נוסף בקליטת כלי הנשק הזה בצה"ל. דורון השאיר עבודה, שדורות רבים של לוחמים יתחנכו וילמדו על פיה, כפי שהעיד מפקדו האישי.